אור ברסלב

ספר ברכת ישראל

הקדמה

הסכמות

ישתבח הבורא ויתעלה היוצר, מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, אשר לא עזב חסדו ואמיתו מאתי, ואשר נתן לנו את תורתו תורת אמת, ונתן חלקי מיושבי בית המדרש, וזיכני לישב באוהלה של תורה, ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושיפתותינו שבח כמרחבי רקיע אין אנחנו מספיקין להודות לו על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות, על החסד שעשה עימנו ועם אבותינו.

ובפרט שזיכני לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכמו שדרשו חז"ל (ברכות ח.) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, ואף שגם בביהמ"ד לומדים ופוסקים והקב"ה חדי בפילפולא דאו', עכ"ז אין לו לקב"ה בעולם אלא ד' אמות של הלכה שהיא תורת אמת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא זהו הפלפול של אמת, וחותמו של הקב"ה אמת.

סוגיות אלו העוסקות בענייני ברכות זכינו ללומדם בביהמ"ד "מאורות" בראשותו של הרה"ג משה יעקובי שליט"א, ע"י דיבוק חברים, ולאחר כארבע שנים של לימוד הסוגיות, אמרתי לחזור עליהם ולסדרם כדי להעלותם על הכתב, וב"ה לאחר לימוד נוסף של עוד שש שנים על סוגיות אלו, וחזרה על החומר, כדי שהחומר יהיה מסודר בצורה ברורה וקלה להבנה, זכינו לברך על המוגמר ולהוציאו לאור.

רבים חושבים שמ"ש בגמ' (בר' לה.) "אסור לו לאדם להנות מן העוה"ז בלא ברכה" נכתב לאותם שאינם שומרים תורה ומצוות. אולם המעיין בסוגיות הללו יראה שישנם הרבה פעמים שגם המדקדקים בהלכה נכשלים מחוסר שימת לב, או שאוכלים בלא ברכה, או שמברכים במקום שפטורים מלברך, וא"כ מברכים ברכות לבטלה. ואין כונתי שצריך ללמוד כיצד מברכים על כל דבר וכדו', אלא שישנם נושאים שאינם ברורים אצלנו, כגון בדיני שינוי מקום בברכות, כיון שהפרטים הם מרובים ומורכבים מאוד, פעמים רבות האדם ממשיך לאכול במקום שהיה צריך לחזור ולברך על אותו מאכל, ומשלא מברך חשוב כנהנה מן העוה"ז בלא ברכה. וכן בהל' עיקר וטפל שיש בהם פרטים רבים, פעמים רבות אוכל מבלי לברך על מאכל מסויים כיון שמחשיבו כטפל, ולהלכה הדין אינו כך, או שמברך ברכה שאינה צריכה. ועוד כהנה וכהנה. ע"כ צריך ללמוד דיני ברכות כיון שהדבר שכיח מאוד, ויום יום נתקלים בכל מיני מקרים אם לברך או לא, והמברך ברכה לבטלה איסורו חמור מאוד.

בשו"ת פרח שושן (כלל א' סי' ג') כתוב, ברוך ה' יום יום (תהילים סח), ואמרו חז"ל בברכות (מ.) לומר לך כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, וכשם שצריך לתת לכל יום ויום מעין ברכותיו, כך צריך לברך על כל מין ומין מעין ברכותיו, ואין ראוי ליפטר בברכת עם הארץ שהיא שהכל, אלא צריך להיות זהיר וזריז בברכת כל דבר ודבר כראוי לו, ועיין בהקדמת אור חדש שכתב בשם כתבי האר"י ז"ל שהפוטר עצמו בברכת עם הארץ שהכל, הרי זה בור שקללהו חז"ל.

וכן כתב בגינת ורדים (או"ח כלל א' ריש סי' כד) גרסי' בריש פרק המניח (ל.) אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין, רבא אמר לקיים מילי דאבות, ואיכא דאמרי לקיים מילי דברכות, ע"כ. ונפתח במאי דסליקנא מיניה, ויש לדקדק, דהיה ראוי לומר מאן דמקיים מילי דברכות הוי חסידא, וכן בכולם. ונראה לומר דכונתו להודיענו שהזהיר במילי דברכות כדאי הוא לו שיהיה חסיד בעבור זהירותו זאת, וטעמא כדכתבו התוס' שגוף האדם נהנה מהמאכל וגדל ממנו, וכיון שלא נהנה מן העולם בלא ברכה אלא היה זהיר לברך ברכה מיוחדת לאותו דבר, הנה גופו מתקדש ומתעלה וטבעו מאליו ירדוף ליראה את ה', ע"כ.

המיוחד בספר זה, שבהרבה סוגיות שהם קצת מורכבות, כתבנו בסוף הסוגיא את "עיקרי הסוגיא בקיצור", ובזה ישנה תועלת רבה. א. כל אברך, בחור ישיבה, או בן תורה אשר ירצה למסור שיעור וכדו' בנושא מסויים, יקל מעליו להכין את השיעור, ע"כ סיכמנו בסוף הסוגיא את עיקרי הדברים שבסוגיא מבלי להכנס לפרטי פרטים, וזה בכדי להקל על הלומד להכין את השיעור בזמן קצר, שהדברים העיקרים הם הגמ', פלוגתת הראשונים, כיצד נפסק בשו"ע וברמ"א, והנפק"מ למעשה. ובכך יוכל בקלות למסור שיעור וכדו', ובפרט שהנושא הוא במילי דברכות שהוא מעשי מאוד המדבר לכל אחד, ושייך לכל אחד. ב. מי שרוצה לראות את שורש הדברים בנושא מסויים וקשה לו להכנס לכל הסוגיא כיון שהיא מורכבת, הנה "בקיצור עיקרי הסוגיא" יוכל לקבל הבנה באותו נושא אע"פ שהיא בקיצור. ג. הרוצה ללמוד את אותו נושא יוכל לקבל קצת ממראה המקומות של אותה סוגיא, והבנה קצרה על אותו נושא, ומי הם הראשונים שיש לגשת אליהם, וזה עשינו רק בסוגיא שפרטיה קצת מרובים.

אולם "מעיקרי הסוגיא בקיצור" אין להסיק מסקנות להלכה, כיון שנכתבו בקיצור ומבלי להכנס לפרטי פרטים, ונכתבו להקל על המעיין כמ"ש לעיל, והרוצה לדעת את ההלכה לאשורה, וכיצד נפסק, יש לעיין וללמוד את כל הסוגיא בעיון רב ולרדת לכל הפרטים, ורק לאחר מכן יוכל לפסוק כל אחד ע"פ רבותיו. וזה משום שלא באתי להכריע את ההלכה בין הפוסקים, כיון שידעתי מיעוט ערכי, וקוצר השגתי, וקטן אני מלהכניס ראשי בין הרים גדולים, אלא להציג את השיטות, ולנסות לברר כל שיטה ושיטה בראשונים ובאחרונים עד היכן שיד שכלנו מגעת, ולכן רק לאחר שיעיין במקורם של דברים יוכל לפסוק ההלכה.

עוד מיוחד בספר זה שבירור הסוגיות הוא בין לבני ספרד הפוסקים כדברי השולחן ערוך, ובין לבני אשכנז הפוסקים כדברי הרמ"א, שבשניהם השתדלנו לברר עד היכן שיד שכלנו מגעת, וזה כדי שהתועלת מספר זה תהיה לכולם.

החיד"א בספר ברית עולם (סי' תקל) מביא בשם ספר לב אריה בהקדמה בשם חז"ל, שבזמן שהיה בית המקדש קיים אדם מקריב קרבן ומתכפר לו, עכשיו כשאדם כותב בספר חידושי תורה ומפיץ אותם ומפרסמם ברבים, עולים לו במקום קרבן, ובזה פרשו מה שנאמר בתהילים (מ, ז) זבח ומנחה לא חפצת וכו' עולה וחטאה לא שאלת, אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר. נחשב לו כאילו הקריב לפניו קרבן, יה"ר שחידושי תורה אלו יהיו לנחת לפניו יתברך ויחשב לי כאילו הקרבתי לפניו קרבן. ויותר מזה בזוהר (פרשת תזריע מו:) כתוב, כך עונשיה דבר נש בגין מלא טבא דקאתי לידיה ויכיל למללה ולא מליל וכו' עיי"ש. על כן נתתי ליבי שאם משמים יצא הדבר וזיכוני לחדש חידושים, אפיצם ברבים.

אמרו חז"ל (ירושלמי ברכות ב, א) כל האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות בקבר. וכתב מרן החיד"א (ראש דוד פ' חקת עמ' תסו) בשם "פנים מאירות" שגם אם נאמרה שמועה שלא בשם אומרה שפתותיו דובבות, ואף אם נאמר בשם מישהו אחר, אין הקב"ה מקפח שכר בעל השמועה האמיתי, ולפניו הוא גלוי מי בעל הדברים ושפתותיו דובבות. ולכן רוב הדברים שנאמרו והתחדשו בסוגיות אלו, אין הם אלא דברים ששמענו מפי ראש הכולל הרה"ג יואב אליצור שליט"א, או ע"י דיבוק החברים שתוך כדי לימוד הגענו למסקנות אלו ואחרות, וגלוי וידוע לפני בורא עולם מי הוא בעל הדברים.

ידועים דברי החיד"א בספרו "שם הגדולים" שיש למחבר לרמוז את שמו בספר, וע"כ קראתי לספר זה בשם "ברכת ישראל" לרמוז את שמי, וגם שכשמו כן הוא, שבא לברר סוגיות בענייני ברכות.

מודים דרבנן

בראש ובראשונה רצוני להודות להורי היקרים, מו"ר אבי ר' יצחק הי"ו, ומרת אימי שושנה תחי', על שגידלוני והביאוני עד הלום, ועוזרים ותומכים בלי הפסקה כדי שהשב באוהלה של תורה, השי"ת יאריך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים בבריאות איתנה ונהורא מעליא, ויזכו לראות נחת מכל יוצאי חלציהם אכי"ר.

וכן רצוני להודות לראש הכולל הרה"ג משה יעקובי שליט"א אשר מוסר נפשו מזה שנים רבות למען אברכי הכולל, ודואג לכל מחסורם, יה"ר מלפני אבינו שבשמים שיתמיד בריאותו, ויזכהו להגדיל תורה ולהאדירה, ויראה נחת מכל יוצאי חלציו, אכי"ר.

לא אחשוך פי מלהודות למורי ורבי עטרת ראשי הרה"ג יואב אליצור שליט"א ראש הכולל, אשר מיום לומדי בביהמ"ד הנחני בדרך האמת, הן בלימוד הסוגיות והן בעבודת ה', ורוב ככל הסוגיות הללו נלמדו מתוך "רשותו", ועודדני להוציא ספר זה לאור שיש בו תועלת רבה ללומדי התורה. יה"ר מלפני אבינו שבשמים שיתמיד בריאותו וימשיך להפיץ תורה ברבים, ולהעמיד תלמידים, ויזכה לראות נחת מכל יוצאי חלציו, ולראות בניו ת"ח גדולים בתורה ויראת ה' טהורה, אכי"ר.

וכן רצוני להודות לרב נתן הופמן שליט"א שמזה שנים רבות תומך בי בכולל, ובעזרתו אני זוכה לישב בחצרות בית ה' ולעסוק בתורה, יה"ר שהשי"ת יתמיד בריאותו, ויאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלמה מעם ה', ויזכה לראות נחת מכל יוצאי חלציו אכי"ר.

וכן רצוני להודות לידידי הרב יצחק אדרי שליט"א על עזרתו הרבה בהגהת הספר, שבכך הספר יצא מתוקן יותר, יה"ר שיזכו הוא ורעייתו לראות בניהם גדלים בתורה ויר"ש טהורה, אכי"ר.

וכן רצוני לברך מקרב לב את חמי מר ר' אליהו דהן הי"ו ואת חמותי מרת סמדר תחי', יה"ר שיזכו לנחת מכל יוצאי חלציהם, ולראות בניהם גדלים על אדני התורה והיראה אכי"ר.

וברכה לעצמה קובע האברך היקר והנעלה גיסי הרב משה סופר שליט"א אשר נטל חלק גדול בהוצאת הספר, הן בעריכה, והן בעימוד, ובעזרתו זכינו לברך על המוגמר ולהוציא את הספר לאור. יה"ר שהוא ורעייתו יזכו לראות את בנם ת"ח גדול בתורה ויראת ה' טהורה. אכי"ר.

וכן את גיסי היקר ר' נתנאל דהן הי"ו יה"ר שיזכה לעלות מעלה מעלה בתורה ויראת ה' טהורה, ויזכו הוא ורעייתו לראות בניהם ת"ח גדולים בתורה ויראת ה' טהורה אכי"ר.

וכן רצוני להודות ולברך את בתי ברוריה תחי' על עזרתה הרבה בהדפסת הספר, יה"ר שתלך בדרך אימותינו הקדושות והצנועות, ותיזכה להקים בית של תורה ויראת ה' טהורה, אכי"ר.

ועתה אברך ולי נאה לברך מעומקא דליבא את רעייתי, נוות ביתי, עיקר הבית, אשת חיל ועטרת בעלה, מרת מירב תחי', אשר מוסרת נפשה שנים רבות, ימים ולילות, ומאפשרת לי לשבת בחצרות בית ה', ביישוב הדעת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ומוסרת נפשה בחינוך הבנים והבנות, ונושאת בעול הבית בצניעות ובבינה היתרה שניתנה לה. יה"ר מלפני בורא העולמים שיתמיד בריאותה לעבודתו יתברך, וניזכה לראות נחת מכל יוצאי חלצינו, ולראות בנינו תלמידי חכמים גדולים בתורה ויראת ה' טהורה, בבריאות איתנה ונהורא מעליא, ולא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו עד עולם. אמן.

ואני תפילה לבורא עולם שספר זה יביא תועלת רבה ללומדי ועמלי התורה. ויה"ר שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. אכי"ר.

הצעיר באלפי ישראל

ישראל ב"ר יצחק שלום ס"ט.

פה עיה"ת רכסים תובב"א

מנחם אב תשע"ג

תוכן העניינים

ספר ברכת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה