אור ברסלב

ספר בית נאמן· רבי יצחק אייזיק חבר

חדר ז

חדר ו

ע"א נגד חזקה אם מגרע עכ"פ לחזקה ובו ב' חלונות:

[א]:

יש לחקור בדין ע"א נגד חזקה לשיטת הפוסקים דלא מהימן אי דלא מהני עדותו כלל והחזקה ראשונה במקומה עומדת כאלו לא הי' עד כלל או דעכ"פ מגרע קצת החזקה, ומה שהביאני לזה הוא דלפי מאי דקאמר רב שם נאמן לכנוס כו' משום דאין אדם חוטא ולא לו א"כ הוא מטעם חזקה דאין אדם משקר בחנם ללא תועלת א"כ אם מעיד להוציא דבר מחזקתו הי' לנו לומר עכ"פ דמגרע כח החזקה הראשונה דהוי כמו חזקה נגד חזקה, אך אם נאמר כן יקשה לנו למה פסקו דא"נ כלל וכמו שמוכח באמת לשיטתם בהא דפ' הניזקין (נ"ד ע"ב) בהא דס"ת שכתבתי לפלוני לא כתבתי אזכרות שבו לשמן, והנה ראיתי בפנ"י במס' קדושין שכ' לשיטת התוס' דמחלקין בין אם מעיד להיתר באתחזק איסורא דבזה י"ל דאין אדם חוטא ולא לו, משא"כ במעיד לאסור דבר שנתחזק בהיתר אמרינן לצעורי קא מכוין עי"ש, ויש להעיר בזה בהא דפ"ד אחין (ל' ע"ב) וכולם שהיו בהם קדושין או גירושין בספק הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות כיצד ספק קדושין זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק כו' ובגמ' ואלו בגירושין ספק קרוב לו כו' לא קתני מ"ט אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק א"ל אביי א"ה בקדושין נמי נימא אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת כו' ופריך שם ובגירושין מי לא תנן כו' ומשני הא אתמר עלה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הכא בשני כיתי עדים עסקינן אחת אומרת קרוב לה ומתני' דהכא בכת אחת דהו"ל ספיקא דרבנן, ופרש"י בכת אחת אחד אומר קרוב לו ואחד אומר קרוב לה הלכך בקדושין הוא דאיכא למתני' משום דבחזקת היתר ליבם קיימא ומשום ע"א דאמר קרוב לה לא מפקינן לה מחזקה וחלצה כו', וא"כ קשה כיון דקיי"ל דע"א במקום חזקה א"נ א"כ למה צ"ל כאן שיש הכחשה בשני עדים זה אומר כו' אפי' לא הי' כאן רק ע"א שאמר קרוב לה ג"כ א"נ להוציאה מחזקה ולכן חולצת ואין כאן חשש אם אתה אומר חולצת מתייבמת דתתייבם ואין בכך כלום, אלא ע"כ דאף דע"א א"נ במקום חזקה מ"מ אתרע לה חזקה קמייתא והוי כמו חזקה נגד חזקה והוי ספיקא דאורייתא, וא"כ יקשה גבי גירושין נמי נימא הכי דתחלוץ מספק ואין כאן חזקה ליבום דהא הוי חזקה נגד חזקה, ולכך משני דמתני' מיירי בכת אחת א' אומר כו' וא"כ מי שאומר קרוב לו מסייע לחזקה דהיתר לשוק והוי ב' חזקות נגד חזקה אחת ולכן לא שייך להחמיר שתחלוץ דאנו חוששין שמא תתייבם ולכך לא החמירו ואוקמי' אדינא דבחזקת היתר לשוק קיימא, וא"כ ק"ו הדברים אם בערוה דקי"ל אין דבר שבערוה פחות משנים ואפי' במקום דליכא חזקה יש סברא דלא מהימן ע"א וכמו שיתבאר בחדרים הבאים בס"ד, אמרינן דאתרע חזקה קמייתא ע"י עדות ע"א כ"ש בשאר איסור תורה, וי"ל לפמ"ש התוס' פרק האומר (ס"ו ע"א) ובכ"מ דהא דע"א א"נ במקום חזקה היינו דוקא היכא דליכא רגלים לדבר שאומר אמת, אבל ביש רגלים לדבר נאמן, י"ל דאין ה"נ כל שבאמת זרק לה גט רק שאנו מסופקים אם הוי קרוב לה כל שמעיד ע"א שקרוב לה יש רגלים לדבר שאומר אמת שהרי באמת כיון לגרשה ומסתמא היה מכוין לזרוק קרוב לה כדי שתתגרש בזריקה זו וא"כ הי' יוצא לנו דין חדש דבכה"ג אף דהוי דבר שבערוה מהימן ע"א לומר שהי' קרוב לה היכא דליכא דמכחיש לי', אך לאותם פוסקים הסוברים דבדבר שבערוה אפי' היכא דליכא חזקה דאיסורא אין ע"א נאמן ודאי דלא מהני ע"א בכה"ג: [ב]:

ואיפכא קשיא לי לשיטת הפוסקים הסוברים דע"א נאמן אף נגד חזקה, וא"כ ע"כ צ"ל דחזקה דאינו מעיד שקר עדיפא מחזקה דגופא של הדבר שמעיד עליו, וא"כ צ"ע דהא קיי"ל גבי אפוקי ממונא דלא אמרינן ברי ושמא ברי עדיף כר' יוחנן דס"ל הכי ואעפ"כ קי"ל במקום דחזקה מסייע למי שטוען ברי אמרינן דברי עדיף משמא אף להוציא ממון כדאי' פ"ק דכתובות (י"ב ע"ב) בהא דאומרת משארסתני נאנסתי כו' דקי"ל כר"ג דס"ל דנאמנת וקאמר שם דר"נ אמר לך אנא דאמרי כר"ג ע"כ לא קאמר ר"ג דברי עדיף אלא היכא דאיכא חזקה כו' יעו"ש, ואנן קי"ל דברי ושמא וע"א מסייע למי שאומר ברי לא מהני אם לא במקום דחייב שבועה דאורייתא דאז אמרינן משואיל"מ אבל היכא דליכא חיוב שבועה דאורייתא כגון שטענו עבדים וקרקעות ויש לו ע"א והוא טוען א"י לא אמרינן בכה"ג משויאל"מ, עי' טור חו"מ (סי' ע"ה סעיף י"ז) מ"ש בשם הרמ"ה שם, ומשמע דקאי שם על כל מ"ש תחי' בדין משואיל"מ כגון במלוה טוען ברי והלוה שמא וע"ז כ' דבקרקעות לא שייך משואיל"מ ומ"ש שם (סעי' י"א) בתובע טוען ברי ונתבע שמא הואיל ויש לו עד מסייע ברי ושמא ברי עדיף היינו מטעמא דהוא מחוייב ש"ד ע"ש, וי"ל קצת לשיטתם די"ל דאין כל החזקות שוות דלא אמרינן ברי ושמא ברי עדיף היכא דחזקה מסייע לטוען ברי כי אם בחזקה דגופא דאלימא טפי משארי חזקות, משא"כ ע"א אף דנחשב עדותו כחזקה משום דאינו משקר דאין אדם חוטא ולא לו מ"מ לא דמי לחזקה דגופא ולא מהני להוציא ממון אף בברי ושמא:

תוכן העניינים

ספר בית נאמן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה