אב"י הנחל חלק ב' · קלג.
עֵינִי וְלִבִּי, אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְזֶה, שֶׁהִצְלַחְתָּ וְנִצַּלְתָּ מֵהִתְנַגְּדוּת וַחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עֶצֶם הָאֱמֶת. זְכֹר זֹאת וְהִתְאוֹשֵׁשׁ וְהִתְחַזֵּק וְהֱיֵה לְאִישׁ חַיִל, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהִצִּילָנוּ מִטָּעוּת וּמְבוּכָה כָּזֹאת וְכוּ'. בְּיָמֶיךָ תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם.
לִהְיוֹת נוֹדָע לְדוֹרוֹת, כִּי בִּשְׁנַת תקצ"ה, בְּזֹאת הַשָּׁנָה הָיְתָה מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה עַד לִמְאֹד וְהִתְחִילָה אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִמְשְׁכָה כָּל הַשָּׁנָה, וְגַם בִּשְׁנַת תקצ"ו גַּם-כֵּן לֹא נִשְׁקַט הַמַּחֲלֹקֶת עַד שְׁנַת תקצ"ח שֶׁמֵּתוּ בְּמִיתָה מְגֻנָּה וּמִיתָה מְשֻׁנָּה הַבַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת אֲשֶׁר דָּרְכוּ לְשׁוֹנָם "לִירוֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם" וְכוּ', וּבֵינֵיהֶם הָיָה הַנָּגִיד משֶׁה מִכְּפַר שֶׁערֶעוֶועץ אֲשֶׁר שִׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.