אב"י הנחל חלק ב' · קכג.
לִכְבוֹד בְּנִי יַקִּירִי, הַמִּתְנַהֵג בְּחֶסֶד בַּעֲנָוַה וְאַהֲבָה עִם כָּל אָדָם.
בְּנִי יַקִּירִי, תִּתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה' יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וְאַהֲבָתוֹ חָקוּק בְּלִבִּי וְלֹא אוּכַל לְשָׁכְחוֹ כְּלָל. הִצְטַעַרְנוּ מְאֹד עַל שֶׁעָשִׂיתָ מַאֲמָץ גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכֹּחֲךָ, עַכְשָׁו הָאִמָּא וְכֵן גַּם אֲנִי מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ שֶׁלֹּא תִּשְׁלַח לָנוּ כֶּסֶף, עַד שֶׁיְּרַחֵם ה' וִיבָרֵךְ אוֹתְךָ וְיַרְחִיב אֶת גְּבוּלְךָ, וְנֵר הַצְלָחָתְךָ יַעֲלֶה לְעֵילָא וּלְעֵילָא בְּגוּף וָנֶפֶשׁ.