אב"י הנחל חלק ב' · צב.
לִכְבוֹד מַחֲמַד עֵינִי, אֲשֶׁר נָתַן אֶת לִבּוֹ אֶל הַמַּעֲשִׂיּוֹת וְהַתּוֹרוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁל הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה שֶׁהִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁעַל-יָדוֹ לֹא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן בְּשָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרָכָה וּמְאֻשָּׁרָה בְּחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וִיעָרֶה עָלֶיךָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשְׁךָ מִן הַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג.
לִידִיד לִבִּי הַיָּקָר, אוֹדִיעֲךָ כִּי בָּרוּךְ ה' זָכִיתִי לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בֵּין הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ.
יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶעסֶר