אור ברסלב
ספר אבי הנחל חלק א ספר אב"י הנחל › כב.

ספר אבי הנחל חלק א

ספר אב"י הנחל · כב.

כא.

ב"ה, י"ב אִיָּר תשי"ט, טְבֶרְיָא.

חֶמְדַּת לִבִּי הַנֶּחְמָד מִפָּז וּמִפְּנִינִים, שֶׁכָּלְתָה נַפְשׁוֹ לְהַצַּדִּיק הַפּוֹתֵחַ גִּידֵי קַשְׁיוּת לִבֵּנוּ בַּל נִתָּפֵס בְּרֶשֶׁת תַּאֲווֹתֵינוּ וּבַל נִישַׁן יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ. ה' יַאֲרִיךְ שְׁנוֹתָיו בְּנֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּאֹפֶן שֶׁיְּסַלֵּק וִיבַטֵּל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ נֶגֶד מְתִיקוּת אוֹר הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הֶחָכָם הָאֲמִתִּי בְּחִינַת מָשִׁיחַ.

הַאְרצִיגֶער בְּרוּדֶער, גִיוַואהלְד, מֶען שְׁלָאפְט, בִּיז וֶוען נָאך וֶועט מֶען שְׁלָאפִין (אָחִי לְבָבִי, אֲהָהּ הָעוֹלָם יְשֵׁנִים, עַד מָתַי נִישַׁן עוֹד)! הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה וְסוֹעֵר וְרָץ וּפוֹרֵחַ מְאֹד יוֹתֵר מִצִּלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וְהַגּוּף אֶפְשָׁר עַכְשָׁו בָּא יוֹמוֹ, וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם אַחֲרוֹן. אֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה כִּי אִם לִבְרֹחַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת זָקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים, סָבָּא דְּסָבִּין, בְּחִיר מִבְּחִירֵי צַדִּיקַיָּא, שֶׁבְּעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְנוֹרָאוֹת כֹּחוֹ יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל אֲפִלּוּ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת וּמְקֻלְקָלוֹת כָּל-כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתָּקֵן בְּשׁוּם פָּנִים.

עִקַּר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר נֶגֶד הָאֱמֶת, וְרַק זֹאת הָיָה בְּעָכְרֵנוּ יוֹתֵר מִכָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְכוּ' ה' לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדוֹ".

אֵין מֻפְקָר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב עַל תַּכְלִיתוֹ וּמַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי - עוֹלָם אָרֹךְ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים, וְהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת לִבּוֹ, וּמַפְקִיר עַצְמוֹ מֵחַיִּים נִצְחִיִּים, וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא כְּצֵל עוֹבֵר וּמָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה.

הַצַּדִּיק מִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד לַהֲבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב וְלִסְתֹּם עֵינָיו מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה!

אַף-עַל-פִּי שֶׁתּוֹכֵחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אַף-עַל-פִּי כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ, כִּי עַל-יְדֵי תּוֹכֵחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעוֹת תּוֹכַחְתּוֹ, כִּי עַל-יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רָע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וְמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמּוּנָח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רָע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רָע. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל-יְדֵי זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִים הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם וְעַל-כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא מַחֲלִישׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם. אֲבָל קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי הוּא מְחַזֵּק כֹּחַ הַנְּשָׁמָה, כִּי הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל-יְדֵי קוֹל תּוֹכַחְתּוֹ וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל-יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד, כִּי עִקַּר כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ הוּא כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה מְקָרְבִים אֶת עַצְמָם לִפְנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, הֵן גֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין הֵן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁגַּם הֵם הָיוּ מִבַּחוּץ, כְּשֶׁמְּקָרְבִין וּמַכְנִיסִים אוֹתָם לְפָנִים זֶהוּ עִקַּר כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ, וּכְדֵין אֶתְעַלָּא וְאֶתְיַיקֵר שְׁמָא דְּקֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִילָא וְתַתָּא (ואז מתעלה ומתכבד שם הקדוש ברוך הוא למעלה ולמטה) , וְעַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

לִפְעָמִים כְּשֶׁאָדָם מוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ אוֹ אֶת חֲבֵרוֹ וּמַתְחִיל לְהַזְכִּיר הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה, אֲזַי שָׁכִיחַ שֶׁיִּפֹּל עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד עַל-יְדֵי זֶה, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי שֶׁמַּחְלֶשֶׁת כֹּחַ הַנְּשָׁמָה עַל-יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל עֲווֹנוֹת. כִּי עִקַּר הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד" - לְחַפֵּשׂ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ וְכֵן בַּחֲבֵרוֹ עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַתּוֹכָחָה תִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ חֶסֶד, לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת חֲבֵרוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ וְלִבְטֹחַ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ חֶסֶד כָּזֶה שֶׁגַּם כָּל הַמַּעֲשִׂים רָעִים יְכוֹלִין לְהִתְהַפֵּךְ לִזְכֻיּוֹת, אֲפִלּוּ אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְכוּ'. וְעִקַּר הַתּוֹכָחָה תִּהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת חֲבֵרוֹ לְהִתְעוֹרֵר לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלֹא שֶׁיְּקַלְקֵל יוֹתֵר עַל-יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ שֶׁיִּפֹּל חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר. וּלְתוֹכָחָה כָּזֹאת אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמָן לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁעַל-יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת!

קִבַּלְתִּי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה שֶׁבָּא לְבֵיתִי שָׁלִיחַ מְיֻחָד מִמְּךָ וְהִזְמִין אֶת בִּתִּי לַעֲבוֹדָה טוֹבָה וּמַתְאִימָה מְאֹד בִּשְׁבִילָהּ. רַב תּוֹדוֹת וּבְרָכוֹת מִקֶּרֶב לֵב עָמֹק עַל כָּל הַטּוּב וְהַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּדִי כָּל פַּעַם, אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר גֹּדֶל שִׂמְחָתֵנוּ מִזֶּה כִּי בְּכָל הַזְּמַן לֹא הָיָה לָהּ שׁוּם עֲבוֹדָה.

הִנְנִי דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ וְהַצְלָחָתוֹ בְּאַהֲבָה וְאַחְוָה וְאַחְדּוּת שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר כְּלָל, וּמַעְתִּיר תָּמִיד בַּעֲדוֹ בְּכָל לֵב. דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לִכְבוֹד מִשְׁפַּחְתּוֹ הָעֲדִינָה וְיקָרָה שֶׁיִּחְיוּ, וְאֶקְרָא לְשָׁלוֹם לְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. לְהִתְרָאוֹת.

הַמַּעְתִּיק יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶסֶר

תוכן העניינים

ספר אבי הנחל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה