ספורנו על שמות· ספורנו
פרק לד · פסוק לג
וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם. אֲבָל בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אִתָּם הָיָה בְּלִי מַסְוֶה, כְּעִנְיַן "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל:כ). וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין יג:) "וְאִי חֲזִיתֵיהּ מִקַּמֵּיהּ, הֲוֵינָא מְחַדֵּד טְפֵי".