ספורנו על שמות· ספורנו
פרק לד · פסוק יז
אֱלֹהֵי מַסֵּכָה. הֵם הַטְּלֶסְמָאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת בְּחִבּוּר מֵהַכּוֹכָבִים, וְלָזֶה עוֹשִׂין אוֹתָן עַל יְדֵי הַתּוּךְ, לְמַעַן יֵעָשׂוּ כָּל חֶלְקֵי אוֹתָן הַצּוּרוֹת יַחְדָּיו בְּאוֹתוֹ רֶגַע. וּבָם יַחְשְׁבוּ עוֹשֵׂיהֶם לְהַשִּׂיג קִנְיָנִים וְצָרְכֵי הַגּוּפוֹת, וְאוּלַי יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב שֶׁאֵין זֶה מֶרֶד בָּאֵל יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁלֹּא יְקַבְּלֵהוּ הָעוֹבֵד עָלָיו כֶּאֱלוֹהַּ. וְהוּא אָמְנָם הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ, כִּי חָפֵץ שֶׁלֹּא יִפְנוּ עוֹבְדָיו לְעֶזֶר אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ, כְּאָמְרוֹ "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" (דברי הימים ב כ:יב).