ספורנו על שמות· ספורנו
פרק לב · פסוק לד
אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ. בְּאָמְרוֹ "אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וְגוֹ'" (שמות ג:יז).
וּבְיוֹם פָּקְדִי. שֶׁיּוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, כְּמוֹ בַּמְרַגְּלִים.
וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם. זֶה הַחֵטְא, וְלֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוּר לוֹ, כְּעִנְיַן "וְאִם רָעָה תִּמָּצֵא בוֹ וָמֵת" (מלכים א א:נב). וְכֵן הוֹרָה בְּאָמְרוֹ שָׁם "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה" (במדבר יד:יא), כִּי מֵאַחַר שֶׁשָּׁנוּ בְּאִוַּלְתָּם הֵם מֻחְזָקִים לְהוֹסִיף לְאַשְׁמָה בָּהּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו) כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ, כְּלוֹמַר נַעֲשֵׂית עָלָיו כְּהֶתֵּר.