ספורנו על שמות· ספורנו
פרק לא · פסוק יח
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. אַחַר שֶׁסִּפֵּר מַה הָיָה הַטּוֹב שֶׁהֻשַּׂג בְּסוֹף כָּל הַפְּעָמִים שֶׁשָּׁהָה מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם, פֵּרֵשׁ הַטַּעַם מִפְּנֵי מָה לֹא הֻשַּׂג הַתַּכְלִית שֶׁיָּעַד הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּאָמְרוֹ "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט:ו) וּבְאָמְרוֹ "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי בְּכָל הַמָּקוֹם אָבֹא אֵלֶיךָ" (שמות כ:כא) עַד שֶׁהֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, וְהוֹדִיעַ שֶׁקָּרָה זֶה בְּסִבַּת רוֹעַ בְּחִירַת יִשְׂרָאֵל. כִּי אָמְנָם בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הָרִאשׁוֹנִים נָתַן הַלּוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים לְקַדֵּשׁ אֶת כֻּלָּם לְכֹהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ כְּכָל דְּבָרוֹ הַטּוֹב. וְהֵמָּה מָרוּ וְהִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם וְנָפְלוּ מִמַּעֲלָתָם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג:ו).
שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדוּת. אוֹתָם שֶׁיִּעֵד בְּאָמְרוֹ "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן" (שמות כד:יב), וְטֶרֶם תִּתּוֹ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב כַּאֲשֶׁר יִעֵד, הִתְחִילוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְאָמַר לְמֹשֶׁה "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב:ז).