ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כז · פסוק כ
וְאַתָּה תְּצַוֶּה. הִנֵּה מַה שֶּׁאָמַר עַד עַכְשָׁיו "וְעָשִׂיתָ" יוּבַן שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי אַחֵר, וְזֶה שֶׁיְּצַוֶּה לָאוּמָנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ. וּלְפִיכָךְ בְּאֵלּוּ הַשָּׁלוֹשׁ מִצְווֹת שֶׁצִּוָּה הִנֵּה אָמַר וְאַתָּה, לְהוֹדִיעוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁיְּצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן, וְשֶׁיַּקְרִיב אֵלָיו אֶת אַהֲרֹן וּבָנָיו (שמות כח:א) וְשֶׁיְדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב (שמות כח:ג).
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ, וְזֶה יִהְיֶה בִּכְלוֹת הַשֶּׁמֶן לַמָּאוֹר שֶׁהִתְנַדְּבוּ עַתָּה בִּנְדָבַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁתִּהְיֶה מִצְוַת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה מִצְוַת שָׁעָה בַּשֶּׁמֶן הַהוּא שֶׁהִתְנַדְּבוּ בִּלְבַד.