ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כד · פסוק יח
וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר. בְּכָל פַּעַם שֶׁעָלָה שָׁם מִכָּאן וָאֵילָךְ שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, כִּימֵי יְצִירַת הַוָּלָד, לִקְנוֹת תַּחְתָּיו שָׁם הֲוָיָה נִכְבֶּדֶת, רְאוּיָה לִשְׁמֹעַ מִפִּי הָרַב מַה שֶׁלֹּא יַשִּׂיגֵהוּ זוּלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ" (שמות לד:כט). וְקִלְקֵל זֶה חֶטְאָם בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם רִאשׁוֹנִים, בְּעֵת שֶׁהָיָה רָאוּי לְהַשִּׂיגוֹ, כְּאָמְרוֹ "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב:ז). וּבָאֶמְצָעִיִּים כְּפִי הַקַּבָּלָה שֶׁהָיוּ בְּכַעַס וְלֹא זָכוּ לֵהָנוֹת מִקַּרְנֵי הוֹד, וְהוּשַׂג זֶה בְּאַרְבָּעִים יוֹם אַחֲרוֹנִים, וּבָהֶם נִצְטַוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ "וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כה:כא). וְזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּלֻחוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לְשׁוּם אָרוֹן אֶלָּא שְׁבָרֵיהֶם בִּלְבַד, בִּלְתִּי עֵדוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "לוּחוֹת נִשְׁבְּרוּ וְאוֹתִיּוֹת פָּרְחוּ". וְזֶה בְּעַצְמוֹ בֵּאֵר בְּאָמְרוֹ "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה:ח), לֹא כְּמוֹ שֶׁיָּעַד קֹדֶם לָכֵן, כְּאָמְרוֹ "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ" (שמות כ:כ), אֲבָל עַתָּה יִצְטָרֵךְ לְכֹהֲנִים. וְזֶה בְּעַצְמוֹ הִתְבָּאֵר בְּאָמְרוֹ "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ" (שמות כח:א). וְהִנֵּה לֹא נִבְחַר שֵׁבֶט לֵוִי לְשָׁרֵת עַד אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ" (דברים י:ח). וְאָמַר אִם כֵּן, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לָהָר שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְהַפַּעַם אֲשֶׁר בָּהּ הוּשַׂג זֶה הַתַּכְלִית הָיְתָה הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְכֻלָּם, שֶׁבָּהּ צִוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וּבִגְדֵי כְהֻנָּה וְהַקְּטֹרֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בֵּאֵר שֶׁבְּסוֹף הָרִאשׁוֹנִים נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְלֹא סִבֵּב הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוּם אִיחוּר, כִּי "לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ" (איכה ג:לג), אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל הִשְׁחִיתוּ עִנְיָנָם, כְּאָמְרוֹ "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות לב:ז). וּבָאֶמְצָעִיִּים כְּפִי קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיְתָה פָּרָשַׁת "רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי" (שמות לג:יב) וּ"פְסָל לְךָ" (שמות לד:א), וּבַשְּׁלִישִׁית הָיָה כָּל הָעִנְיָן שֶׁסִּפֵּר בְּאָמְרוֹ "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" (שמות לד:כח), "וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת" (שמות לד:כח), וְיָרַד אָז עִם קַרְנֵי הַהוֹד, וְצִוָּה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.