ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כד · פסוק א
וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה. אַחַר שֶׁסִּיֵּם אֲמָרוֹ "כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם" (שמות כ:יח), וּפֵרַשׁ שֶׁלֹּא יַעֲלוּ אֵלָיו בָּאֶמְצָעִיִּים, וְשֶׁיַּסְפִּיק מִזְבַּח אֲדָמָה, עִם שְׁמִירַת מִצְווֹתָיו שֶׁפֵּרַשׁ בַּדִּבְּרוֹת וּבְפָרָשַׁת הַמִּשְׁפָּטִים, אָמַר הַכָּתוּב שֶׁכָּל אֵלֶּה אָמַר וְצִוָּה בִּכְלָל לְיִשְׂרָאֵל, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר שֶׁיַּעֲלֶה, כְּמוֹ שֶׁיָּעַד אֵלָיו קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בְּאָמְרוֹ "לֵךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ" (שמות יט:כד).