ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כג · פסוק יב
תִּשְׁבֹּת. אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְלָאכָה, אֲבָל הֵם טֹרַח כְּדֶרֶךְ חוֹל, כַּאֲמָרוֹ (ישעיהו נח:יג) "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר".
לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ. כְּשֶׁתִּשְׁבּוֹת גַּם מִכְּמוֹ אֵלֶּה.
וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. וּמִזֶּה יִמָּשֵׁךְ שֶׁיִּנָּפֵשׁ גַּם כֵּן בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר, עַל הֵפֶךְ מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיִיתָ שָּׁם עֶבֶד שֶׁלֹּא הָיְתָה לְךָ מְנוּחָה, כַּאֲמֹרוֹ "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" (שמות ה:ט). וּבָזֶה תִּזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּדִבְּרוֹת מִשְׁנֵה תוֹרָה "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ" (דברים ה:יד).