ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כג · פסוק ב
לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת. לְהַכְרִיעַ לְכַף חוֹבָה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁאֵין דָּנִין עַל פִּי דַּיָּן אֶחָד בִּלְבַד לְחוֹבָה.
וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב. כְּשֶׁיִּשְׁאָלוּךָ חֲבֵרֶיךָ הַדַּיָּנִים מָה דַּעְתְּךָ:
לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים. לֹא תִהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ שֶׁרָאוּי לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים, אִם הָיוּ עֲשָׂרָה מְזַכִּים וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִים.
לְהַטּוֹת. כְּדֵי לְהַכְרִיעַ עַל פִּיךָ לְכַף חוֹבָה, שֶׁתִּהְיוּ אָז שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִים, אֶלָּא אֱמוֹר דַּעְתְּךָ וְסִבְרָתְךָ, וְלֹא יַסְפִּיק לְךָ שֶׁתֹּאמַר שֶׁרָאוּי לִנְטוֹת אַחַר דַּעַת הָרַבִּים מִבִּלְתִּי שֶׁתֹּאמַר בָּזֶה שׁוּם סְבָרָא, אֶלָּא זוֹ שֶׁהֵם עוֹדְפִים עַל הַמְזַכִּים, וּלְהַכְרִיעַ אָז עַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה.