ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כב · פסוק יב
יְבִיאֵהוּ עֵד. כְּבָר אָמְרוּ (סוטה ב:) כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵד הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם. וְאָמַר אִם כֵּן אִם טָרֹף יִטָּרֵף. עַל יְדֵי חַיָּה רָעָה שֶׁסְּתָמָהּ יֵשׁ רוֹאֶה, כִּי יִקָּרֵא עָלֶיהָ מְלֹא רוֹעִים, הִנֵּה אָז יָבִיא אֶת הַנִּטְרָף וְאֵיזֶה זוּג עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁזּוֹ הִיא שֶׁנִּטְרְפָה בְּאֹנֶס.
הַטְּרֵפָה. בְּאֹנֶס:
לֹא יְשַׁלֵּם. אֲבָל אֲכָלוּהָ חַיּוֹת מֵחֶסְרוֹן שְׁמִירָה יְשַׁלֵּם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא צג:) זְאֵב אֶחָד אֵינוֹ אֹנֶס, כֶּלֶב אֶחָד אֵינוֹ אֹנֶס, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָתוּל וְנְמִיָּה וְדוֹמֵיהֶם שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל.