ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כב · פסוק ח
אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁיֹּאמַר בַּעַל דִּין הַנִּתְבָּע זֶה הוּא אֱמֶת, וְלֹא שְׁאָר טְעָנוֹתֶיךָ, וְזֶהוּ מוֹדֶה בְּמִקְצָת.
עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם. הַתּוֹבֵעַ וְהַנִּתְבָּע לִשְׁבוּעָה, בֵּין שֶׁהֵם מַפְקִיד וְנִפְקָד בֵּין שֶׁהֵם מַלְוֶה וְלוֶֹה שֶׁמּוֹדֶה בְּמִקְצָת.
אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. אֲבָל מִי שֶׁיַּרְשִׁיעוּהוּ אֱלֹהִים לְגַנָּב, שֶׁהָיָה טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב לַשֶּׁקֶר, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם כְּדִין גַּנָּב.