ספורנו על שמות· ספורנו
פרק כ · פסוק ב
אָנֹכִי. לְבַדִּי, הוּא ה', הַנּוֹתֵן מְצִיאוּת, הַקַּדְמוֹן, הַנּוֹדָע אֶצְלְךָ בְּקַבָּלָה וּבְמוֹפֵת.
אֱלֹהֶיךָ. וּמְקַיֵּם אֲנִי מַה שֶּׁקִּבַּלְתָּ עָלֶיךָ לִהְיוֹת אֱלֹהֶיךָ, בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, וְלָכֵן לִי לְבַדִּי תִּתְפַּלֵּל וְאוֹתִי תַּעֲבוֹד, בִּלְתִּי שׁוּם אֶמְצָעִי:
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. בִּפְעֻלּוֹת מִתְנַגְּדוֹת לִפְעֻלּוֹת כָּל אֶמְצָעִי שֶׁהֵם הַטֶּבַע וְהַמַּעֲרֶכֶת, וְזֶה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתָּ בְּאָמְרְךָ "אָז זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ וְכוּ'" (שמות טו:ב):
מִבֵּית עֲבָדִים. לְהָסִיר כָּל אֹנֶס, שֶׁאֵין עִמּוֹ מָקוֹם לְשׁוּם מִצְוָה כְּתִקְנָהּ.