ספורנו על שמות· ספורנו
פרק יד · פסוק כז
לְאֵיתָנוֹ. בְּשׂוֹא גַּלָּיו אֶל דֶּרֶךְ הַבְּקִיעָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן מֵאָז שֶׁנִּבְקַע.
וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ. שֶׁמִּתְּחִלַּת אַשְׁמוֹרֶת הַבֹּקֶר יַד ה' הָיְתָה בָם לְהֻמָּם, וְאָז אָמְרוּ אָנוּסָה וְנָסוּ עַד פְּנוֹת הַבֹּקֶר דֶּרֶךְ הַבְּקִיעָה. וּבְעֵת פְּנוֹת בֹּקֶר שָׁב הַיָּם לְאֵיתָנוֹ לָשֵׂאת גַּלָּיו בִּמְקוֹם הַבְּקִיעָה, אֲשֶׁר הִגִּיעוּ שָׁם מִצְרַיִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְנִמְצְאוּ נָסִים לִקְרַאת הַיָּם.
וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ וְעַמּוֹ, נִעֵר אוֹתָם מֵעַל הַמֶּרְכָּבוֹת אֶל קַרְקַע הַיָּם, כְּמוֹ "חָצְנִי נִעַרְתִּי" (נחמיה ה:יג), "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב:ב).