ספורנו על שמות· ספורנו
פרק יב · פסוק כז
זֶבַח פֶּסַח הוּא. זֶה הַזֶּבַח נַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל הַפְּסִיחָה שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לְהֵעָשׂוֹת בַּחֲצִי הַלַּיְלָה שֶׁל אַחֲרָיו, וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין זֶבַח בַּלַּיְלָה הֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בָּזֶה הַזְּמַן הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַלַּיְלָה שֶׁל אַחֲרָיו בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת. וְהֻצְרַךְ כָּל אֶחָד לְהַקְרִיב, כִּי הַנֵּס נַעֲשֶׂה לְכָל יָחִיד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא לַצִּבּוּר בִּכְלָל.