ספורנו על שמות· ספורנו
פרק יב · פסוק כב
מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף. שֶׁתִּהְיֶה עַל כָּל הַזָּאָה טְבִילָה, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הָאֵל בְּאָמְרוֹ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וְזֶה קוֹדֵם, וְאַחַר כָּךְ עַל הַמַּשְׁקוֹף, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן זוּלָתִי בְּשָׁלוֹשׁ הַזָּאוֹת. לְהוֹרוֹת עַל שָׁלוֹשׁ יוֹדִי"ן, כְּאָמְרָם "הָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוֹ"ד" וְכֵן הָיָה קוֹדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְיוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הָעֵגֶל, כִּי בָם "יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים" (ישעיהו כו:ד) נִצְחִיִּים, כִּי הַיּוֹ"ד תּוֹרֶה עַל פְּשִׁיטוּת נִצְחִי, וְתוֹרֶה הַיּוֹ"ד עֶלְיוֹנָה, מְצִיאוּת הַיָּחִיד בְּעוֹלָמוֹ עַל שְׁנֵי עוֹלָמִים נִצְחִיִּים.
וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ. הִנֵּה הַבַּיִת יִהְיֶה מְצֻיָּן בַּדָּם, וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ, וּבָזֶה הָאֹפֶן, וּפָסַח עַל דֶּרֶךְ "וְהִתְוִיתָ תָּו" (יחזקאל ט:ד).