ספורנו על שמות· ספורנו
פרק יב · פסוק יב
וְעָבַרְתִּי. לְפַלֵּס נָתִיב לְאַפִּי (תהלים עח:נ), שֶׁלֹּא יוּכַל עַל זֶה הַשָּׁלִיחַ.
וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר. שֶׁאַבְחִין בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר (בבא מציעא פרק איזהו נשך).
וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. אַשְׁפִּיל שָׂרֵי מַעְלָה הַמְנַהֲגִים אוֹתָם עַתָּה, כְּדֵי שֶׁיָּחוּל הָעֹנֶשׁ יוֹתֵר.
אֲנִי ה'. וְלֹא יָאוֹת כָּל זֶה בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, כְּאָמְרוֹ "אֲנִי ה', אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר". וּבָזֶה נָתַן טַעַם לְכָל הַקּוֹדֵם, לָמָּה הֻצְרַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, וְלֹא כֵן עָשָׂה בְּסַנְחֵרִיב וְזוּלָתוֹ (מלכים ב יט:לה).