ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ח · פסוק יב
וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ. לֹא הִתְרָה בְּפַרְעֹה בְּזֹאת וְלֹא בִּשְׁחִין וְלֹא בְּחֹשֶׁךְ, וְזֶה כִּי תֵּשַׁע הַמַּכּוֹת שֶׁהָיוּ לְאוֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים הָיוּ דְּצַ"ךְ עַד"ַשׁ בְּאַ"חַ בִּלְבָד, כִּי מַכַּת בְּכוֹרוֹת לֹא הָיְתָה לְאוֹת וְלֹא לְמוֹפֵת, אֲבָל הָיְתָה לְעֹנֶשׁ כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (ד, כג; ז, ד). וְהִנֵּה דְּצַ"ךְ הָיוּ אוֹתוֹת בִּשְׁתֵּי הַיְסוֹדוֹת הַכְּבֵדִים, וְעַד"ַשׁ הָיוּ אוֹתוֹת בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וּבְאַ"חַ הָיוּ אוֹתוֹת בָּאֲוִיר, וּבְכָל שְׁתַּיִם מֵהֶן הִתְרָה, וּבַשְּׁלִישִׁית נַעֲשָׂה הָאוֹת בִּלְתִּי הַתְרָאָה, כַּאֲמָרוֹ (איוב לג:כט) "הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל, פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר".