ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ח · פסוק ה
לְמָתַי אַעְתִּיר לָךְ. לְמַעַן תַּכִּיר רֹב הַהֶבְדֵּל בֵּין פְּעֻלַּת הַחַרְטֻמִּים לִפְעֻלַּת הָאֱלֹהִי, כַּאֲמָרוֹ לְמָתַי, וְכַאֲמָרוֹ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה. וְזֶה כִּי אָמְנָם מַעֲשֵׂה הַכִּשּׁוּף יִהְיֶה לִזְמַן מֻגְבָּל, וְיָשׁוּב הַטֶּבַע לְאֵיתָנוֹ תֵּיכֶף כְּשֶׁיְּבֻטַּל הַכִּשּׁוּף, כִּי אָז יָסוּר הַמֵּעִיק לַטֶּבַע, כַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא א) "לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם כְּשָׁפִים, שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה". אֲמָנָם הָאֵל יִתְבָּרַךְ יְצַוֶּה לַטֶּבַע לִשְׁבּוֹת, וּלְהִשְׁתַּנּוֹת, וְלִפְעוֹל כְּפִי קְצָתוֹ, אוֹ כְּפִי כֻלּוֹ, בַּזְּמַן אֲשֶׁר יַגְבִּיל לוֹ, וְלֹא יַמְרֶה אֶת דְּבָרוֹ.