ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ז · פסוק ד
וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה. לֹא קֹדֶם הַהַקְשָׁאָה, גַּם לֹא אַחֲרֵי כֵן עִם רְאוֹתוֹ רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, וְלָכֵן אֶעֱשֶׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְהֵם מַכַּת בְּכוֹרוֹת וּטְבִיעַת מִצְרַיִם בְּיַם סוּף, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בִּלְבַד הָיוּ עַל צַד עֹנֶשׁ לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. אֲבָל שְׁאָר הַמַּכּוֹת הָיוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְהָשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה, כַּאֲמָרוֹ בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה', "בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (שמות ח:יח), "לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ" (שמות ט:כט), "לְמַעַן שִׁיתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" (שמות י:א), "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר וִידַעְתֶּם" (שמות י:ב). אַתָּה יִשְׂרָאֵל וְהַמִּצְרִים. וְגַם כְּשֶׁהִטְבִּיעָם בַּיָּם כִּוֵּן לַעֲשׂוֹת בְּאֹפֶן שֶׁהַנִּשְׁאָרִים בְּמִצְרַיִם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ, כַּאֲמָרוֹ "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" (שמות יד:ד).