ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ו · פסוק יד
אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם. בְּדִין מָנָה אֶת אֵלֶּה שָׂרִים עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם הָיוּ נִכְבָּדִים מִכָּל הָאֻמָּה, וְזֶה כִּי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ מִצֶּאֱצָאָיו אֲנָשִׁים רְאוּיִים לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם זוּלָתִי בָּנָיו הַנִּזְכָּרִים שֶׁהָיוּ מִכְּלַל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁכְּבָר מֵתוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְגוֹ'" (שמות א:ו). וְכָךְ הָיָה מִבְּנֵי שִׁמְעוֹן, אֲבָל לֵוִי שֶׁהֶאֱרִיךְ יָמִים עַל כֻּלָּם גִּדֵּל גַּם אֶת בְּנֵי בָנָיו לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, וְכֵן קְהָת וְעַמְרָם, בְּאֹפֶן שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם: