ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ו · פסוק ט
וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה. לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל זֶה בְּעִנְיָן שֶׁיִּבְטְחוּ בִּישׁוּעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְיַחְשְׁבָהּ לָהֶם צְדָקָה, כָּעִנְיָן בְּאַבְרָהָם, לָכֵן לֹא נִתְקַיֵּם בָּהֶם "וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם" (שמות ו:ח), אֲבָל נִתְּנָה לִבְנֵיהֶם.
מִקֹּצֶר רוּחַ. כִּי לֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחָם, וְלֹא נָתְנוּ לֵב לְהִתְבּוֹנֵן.
וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. כִּי לוּלֵא הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הָיוּ נוֹתְנִים לֵב לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, וְהָיוּ מְבִינִים מִטַּעֲנוֹתָיו שֶׁרָאוּי לִבְטֹחַ.