ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ו · פסוק ו
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה'. לְכָל אֵלֶּה הַשָּׁלוֹשׁ סִבּוֹת, אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי הוּא הַנּוֹתֵן הַמְּצִיאוּת הַהֹוֶה לְכָל הַנִּמְצָאוֹת, וּבָזֶה הַכֹּחַ אוֹצִיאָם, שֶׁאֲשַׁנֶּה טֶבַע קְצָתָם.
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם. מִיּוֹם הַתְחָלַת הַמַּכּוֹת יִשְׁקֹט הַשִּׁעְבּוּד.
וְהִצַּלְתִּי. בְּיוֹם צֵאתְכֶם שֶׁתֵּצְאוּ מִגְּבוּלָם.
וְגָאַלְתִּי. בִּטְבִיעַת הַמִּצְרִים בַּיָּם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ'" (שמות יד:ל), כִּי אַחֲרֵי מוֹת הַמְשַׁעְבְּדִים לֹא הָיוּ עוֹד עֲבָדִים בּוֹרְחִים.