ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ד · פסוק כא
בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶשְׁלָחֲךָ מֵאָהֳלְךָ שֶׁיִּהְיֶה חוּץ לְעִיר מִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ (שמות ט:כט) "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי", וַאֲצַוְּךָ שֶׁתָּשׁוּב לְמִצְרַיִם לְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה.
רְאֵה כָּל הַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ. עַיֵּן בְּכָל פַּעַם בְּכָל הַמּוֹפְתִים שֶׁיִּהְיוּ אָז מוּשָׂמִים בְּיָדְךָ, לַעֲשׂוֹתָם עַל הָאֹפֶן וְהַסֵּדֶר אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ.
וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה. אָז תַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹתָם לִפְנֵי פַרְעֹה כְּשֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה. כִּי כְשֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם בְּמִצְוֹת בּוֹרְאוֹ בְּחָסֵר וּבְיָתֵר, יְקַלְקֵל הַכַּוָּנָה וְהִיא לֹא תִּצְלַח, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמֵי מְרִיבָה. וְכֵן צִוָּה בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת (דברים ד:ב) "לֹא תֹסִפוּ וְלֹא תִגְרְעוּ".
וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ. כִּי בִּהְיוֹתוֹ בִּלְתִּי יָכוֹל לִסְבֹּל הַמַּכּוֹת, הָיָה מְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם בְּלִי סָפֵק, לֹא מִפְּנֵי שֶׁיִּכָּנַע לָאֵל יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְלָזֶה חִזֵּק אֶת לִבּוֹ שֶׁיִּתְאַמֵּץ לִסְבֹּל הַמַּכּוֹת וּלְבִלְתִּי שַׁלְּחָם.