ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ד · פסוק י
לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי. בִּלְתִּי מֻרְגָּל בִּמְלֶאכֶת לָשׁוֹן לְמוּדִים וְסִדְרָהּ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
גַּם מִתְּמוֹל. בִּהְיוֹתִי גָר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:
גַּם מִשִּׁלְשֹׁם. בִּהְיוֹתִי בְּבֵית פַּרְעֹה.
גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה נַפְשִׁי הַדִּבְרִית אָז בְּאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, לֹא קָנְתָה לְשׁוֹן לִמּוּדִים.
כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי. וְזֶה קָרָה לִי, כִּי בִּהְיוֹת כְּלֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי בִּלְתִּי מוּכָנִים, לְפִיכָךְ לֹא פָּנָה לִבִּי לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר (ישעיהו נ:ד).