ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ד · פסוק ג
וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. כִּי אָמְנָם הָיָה אָז נָחָש גָּמוּר וְרוֹדֵף. אֲבָל תַּנִּינֵי הַחַרְטֻמִּים בְּלַהֲטֵיהֶם לֹא הָיְתָה בָּהֶם תְּנוּעָה, עִם הֱיוֹתָם עַל תְּמוּנַת תַּנִּינִים. כִּי אָמְנָם הַכְּשָׁפִים לֹא יַמְצִיאוּ נִמְצָא טִבְעִי בֶּאֱמֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סז:) הָאֱלֹהִים אֲפִילוּ כְּגַמְלָא לָא מָצוּ בָּרוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמַר "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ" (שמות ז:טו), וְלֹא אָמַר לְתַנִּין.