ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ג · פסוק יד
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. הַהֹוֶה תָּמִיד עַל עִנְיָן אֶחָד מִצַּד עַצְמוֹ, וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁיֹּאהַב הַמְּצִיאוּת וְיִשְׂנָא כָּל הֶפְסֵד מִנֶּגֶד לַמְּצִיאוּת, כְּאָמְרוֹ "כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת" (יחזקאל יח:לב). וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁיֹּאהַב מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אֲשֶׁר תַּכְלִיתָם מְצִיאוּת, וְיִשְׂנָא הָעָוֶל וְהָאַכְזָרִיּוּת, הַמַּטִּים עֲקַלְקְלוֹת אֶל הֶעְדֵּר וְהֶפְסֵד, וּבָזֶה שָׂנֵא חָמָס וְאַכְזָרִיּוּת הַמִּצְרִים נֶגְדְּכֶם: