ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ג · פסוק ט
וְעַתָּה. וּבִהְיוֹת זֶה כֻּלּוֹ אֱמֶת, וְזֶה טַעַם וְעַתָּה בְּכָל מָקוֹם. אָמַר: וּבִהְיוֹת זֶה אֱמֶת, שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו וְנִגְעֵי לְבָבוֹ.
הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי. שֶׁקִּבַּלְתִּי תְּפִלָּתָם, מֵאַחַר שֶׁקְּרָאוּנִי בֶּאֱמֶת, לֹא עַל דֶּרֶךְ "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם" (תהלים עח:לו).
וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ. וּמִצַּד רֹב הַלַּחַץ רָאוּי לַעֲנוֹשׁ אֶת הַלּוֹחֲצִים, כְּעִנְיַן "וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קוֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵם עָזְרוּ לְרָעָה" (זכריה א:טו).