ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ב · פסוק כה
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. הִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְלֹא הִסְתִּיר עוֹד פָּנָיו מֵהֶם, כְּעִנְיַן "כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי, כִּי בָאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי" (שמואל א ט:טז), כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם" (שמות ג:ז).
וַיֵּדַע אֱלֹהִים. יָדַע נִגְעֵי לְבָבָם וְשֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָם וְצַעֲקָתָם בְּכָל לֵב, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ (שמות ג:ז) "כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו", עַל הֵפֶךְ (תהלים עח:לו-לז) "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ".