ספורנו על שיר השירים· ספורנו
פרק ח · פסוק ח
אחות לנו קטנה. משיב האל יתברך הנה את מצטערת על איחור שריית שכינתי בתוכך וביאת משיחי הנה אפילו בקבוץ גליות תהיה עדת הצדיקים מועטת:
ושדים אין לה. ואותם המעטים אינם מלמדים דעת את העם ובלתי מוחים להשיב מעון בהיות ההמון אז כלו עוסק בחיי שעה בלבד כאמרו עושה מקנה וקנין:
מה נעשה לאחותינו. אני ומשיחי כי גם המשיח הוא כמו אש מצרף כסף: