ספורנו על שיר השירים· ספורנו
פרק א · פסוק ד
משכני אחריך. הדריכני באמתך ולמדני כענין אחרי ה' אלהיכם תלכו:
נרוצה. כי אמנם דרך מצותיך נרוץ בשמחי לעשות רצון לפניך. וזה כי כבר הביאני המלך חדריו בספורי מעשה בראשית וזולתו עם מופתים חושיים ושכליים אשר בה הודיע התכלית המכוון ממנו ובכן נגילה ונשמחה בך. על היותך לנו לאלהים:
נזכירה דודיך. נזכיר לפניך את דודיך ואוהביך שהם האבות אשר הם.
מיין מישרים אהבוך. אהבו אותך אהבת יושר בלתי תלויה בדבר יותר ממה שיאהב את היין המתענג בו: