ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כו · פסוק א
לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁתִּשְׁתַּעְבְּדוּ לָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה זֶה שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לַגּוֹיִם, לֹא תָמִירוּ כְּבוֹדְכֶם בְּלֹא יוֹעִיל. וְזֶה שֶׁלֹּא יִטְעוּ כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.) שֶׁטָּעוּ רַבִּים בְּעֵת הַגּוֹלָה שֶׁאָמְרוּ לַנְּבִיאִים: ״עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ וְאִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?״ וְזֶה כִּי אֲפִלּוּ אַחַר כָּל שִׁעְבּוּד אַתֶּם עֲבָדַי, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁהֵשִׁיבוּ הַנְּבִיאִים עַל זֶה כְּאָמְרָם: ״דָּוִד עַבְדִּי, נְבוּכַדְנֶצַּר עַבְדִּי, עֶבֶד שֶׁקָּנָה נְכָסִים עֶבֶד לְמִי נְכָסִים לְמִי?״
כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. נִכְסָּפִים לָמִי, אֲפִלּוּ בִּימֵי הַשִּׁעְבּוּד, כְּאָמְרוֹ ״וְאַף גַּם זֹאת לֹא מְאַסְתִּים״ (ויקרא כו:מד), כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם.