ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כה · פסוק יד
וְכִי תִמְכְּרוּ. בְּשׁוּם מִמְכָּר לֹא תִהְיֶה שׁוּם מִין אוֹנָאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא ס) לֹא יָבוֹר מֵעַל פִּי הַמְּגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן.
אוֹ קָנֹה. כַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע הַמּוֹכֵר שִׁוְיוֹ שֶׁל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ וְהָיָה לוֹ שְׁהוּת לְהַרְאוֹתוֹ לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ.
אַל תּוֹנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת (בבא מציעא נו.), מִכָּל מָקוֹם.