ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כה · פסוק א
וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי. הִנֵּה לֹא יַזְכִּיר בְּשׁוּם מִצְוָה מְקוֹם הַצִּוּוּי, זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר קָרָה חִדּוּשׁ אָז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. אֲבָל בֵּאֵר שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָאֵל יִתְעַלֶּה בְּסִינַי (שמות כג:יא) ״וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם וְכוּ׳״, פֵּרַשׁ לְמֹשֶׁה אָז כָּל דִּינֵי הַשְּׁבִיעִית הָאֲמוּרִים בָּזֶה הַמָּקוֹם. וְזֶה לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ הָיָה בְּכָל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בְּקִצָּתָם מִקְרָא מוּעָט, הָיָה הַבֵּאוּר אָז רָחָב בָּאֵר הֵיטֵב, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א:א) ״מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה לְעִנְיַן הַר סִינַי? אֶלָּא מָה שְׁמִטָּה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפֵרוּשֶׁיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי כְּלָלוֹתֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וּפֵרוּשֵׁיהֶם״. וְהִזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ זֹאת הַפָּרָשָׁה בָּזֶה הַמָּקוֹם, כִּי חָשַׁב שֶׁיִּכָּנְסוּ תֵּכֶף לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (במדבר י:כט) ״נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם״. וְהִזְהִיר עַל שְׁמִטַּת קַרְקַע בִּפְרָט, כִּי בְּחֶטְאָם בִּשְׁמִירָתָהּ יִגְלוּ מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ״, וְכֵן הֵעִיד בְּסוֹף דִּבְרֵי הַיָּמִים בְּאָמְרוֹ (דברי הימים ב לו:כא) ״עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״.