ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כג · פסוק לט
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַדְּבָרִים הַכְּלָלִים שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדִים מַסְכִּימִים בָּהֶם, וְזֶה בְּמַה שֶּׁכֻּלָּם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וּטְעוּנִים קָרְבַּן מוּסָף, כַּאֲמָרוֹ ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה וְכוּ׳״ (ויקרא כג:לז), אָמַר ״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָר יוֹם וְכוּ׳״, וְהוֹדִיעַ שֶׁחַג הַסֻּכּוֹת נִבְדָּל מִשְּׁאָר הַמּוֹעֲדִים: רִאשׁוֹנָה, שֶׁהַשְּׁמִינִי שֶׁלּוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן, לֹא כֵן בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבִימֵי חַג הַמַּצּוֹת, וְכֵן בַּחֳדָשִׁים וּבַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶם קֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, לֹא הַשְּׁמִינִי. שֵׁנִית, בְּמַה שֶׁזֶּה הַחַג טָעוּן שִׁנּוּי דִּירָה, כְּאָמְרוֹ ״בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ״ (ויקרא כג:מב). שְׁלִישִׁית, שֶׁטָּעוּן נְעָנוּעַ אַרְבַּע מִינִים, כְּאָמְרוֹ ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וְכוּ׳״ (ויקרא כג:מ).