ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כג · פסוק יז
חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים. הָעֹמֶר הָיָה בִּכּוּרֵי שְׂעוֹרִים, וְאֵלֶּה הָיוּ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וְעַל שְׁמָם נִקְרָא הֶחָג ״יוֹם הַבִּכּוּרִים״, כְּאָמְרוֹ (במדבר כח:כו) ״וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָה״. וְאָמַר ״לַה׳״ כִּי בָהֶם הֻתַּר הֶחָדָש לְקָרְבָּן. וּבִהְיוֹת זֶה כְּעִנְיַן הוֹדָאָה עַל שָׁבוּעוֹת חֻקּוֹת הַקָּצִיר שֶׁבָּהֶם הָיְתָה סַכָּנַת הַתְּבוּאָה, הָיוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם חָמֵץ קְרֵבוֹת עִם כִּבְשֵׂי שְׁלָמִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּשַׁלְמֵי תוֹדָה (ויקרא ז:יג) עַל חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ.