ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כג · פסוק ב
מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת וּמַקְרִיבֵיהֶם שֶׁהַכַּוָּנָה בָּהֶם הַשְׁרוֹת הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב), דִּבֵּר בַּמּוֹעֲדִים אֲשֶׁר בִּשְׁבִיתָּתָם יְכַוֵּן לִשְׁבּוֹת מִמַּעֲשֵׂה הֶדְיוֹט בִּקְצָתָם לְגַמְרֵי כְּעִנְיָן בְּשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּלְעַסּוֹק בְּכֻלָּם בְּתוֹרָה וְעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ ״שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְכוּ׳, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:ט-י), שֶׁתִּשְׁבּוֹת מִמְּלַאכְתְּךָ וְיִהְיֶה עִסְקְךָ כֻּלּוֹ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. וּבִקְצָתָם תִּהְיֶה הַשְּׁבִיתָה מִמְּלֶאכֶת עֲבוֹדָה בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָעִנְיָן בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדִים, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם שֶׁעִם שִׂמְחַת הַיּוֹם שֶׁיִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו יִהְיֶה הָעֵסֶק בְּקִצָּתוֹ בְּעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״יוֹם טוֹב חֶצְיוֹ לַה׳ וְחֶצְיוֹ לָכֶם״. וּבָזֶה תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל בְּלִי סָפֵק, כְּאָמְרוֹ ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״ (תהלים פב:א). אָמַר אֹתָם מוֹעֲדִים שֶׁתִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, פֵּירוּשׁ אֲסִיפוֹת עָם לְעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כִּי אֲסִיפַת הָעָם תִּקָּרֵא ״מִקְרָא״, כְּמוֹ ״חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא״ (ישעיהו א:יג), וְכֵן ״עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ״ (ישעיהו ד:ה).
אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. הֵם אוֹתָם הַמּוֹעֲדִים שֶׁאֶרְצֶה בָם. אָמְנָם כְּשֶׁלֹּא תִקְרְאוּ אוֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲבָל יִהְיוּ מִקְרָאֵי חוֹל וְעֵסֶק בְּחַיֵּי שָׁעָה וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם בִּלְבָד, לֹא יִהְיוּ מוֹעֲדַי, אֲבָל יִהְיוּ ״מוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי״ (ישעיהו א:יד).