ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כב · פסוק כה
וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ. אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהֶם נְדָרִים וּנְדָבוֹת, לֹא נְקַבֵּל מֵהֶם בַּעֲלֵי מוּמִין אֲפִלּוּ עַל יְדֵי סֵרוּס, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיוּ הַסְּרִיסִים בִּבְהֵמוֹת מְשֻׁבָּחִים אֶצְלָם וְשֶׁאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״ (מלאכי א:ח). וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַסָּרִיס רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ הוּא.
כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּם שֶׁבַּסֵּתֶר, הוּא מַשְׁחִיתָם מִשְּׁלֵימוּתָם הַמְּכֻוָּן, וְהוּא שֶׁיּוּכַל לְהוֹלִיד בְּדוֹמֶה.