ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כא · פסוק א
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת כָּל מִינֵי הַטֻּמְאוֹת, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהוֹר, כִּי זֶה יָאוֹת יוֹתֵר לַכֹּהֲנִים, כַּאֲמָרוֹ (ויקרא י:י-יא) ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר וּלְהוֹרֹת״.
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. שֶׁצְּרִיכִים הֵם לִיזָּהֵר בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה גַּם מִטֻּמְאַת מֵת וְחִלּוּל הַזֶּרַע, שֶׁהֵם מַעֲלוֹת קְדֻשָּה לַכֹּהֲנִים בִּלְבָד.
לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. שׁוּם אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים לֹא יִטַּמָּא לְנֶפֶשׁ בְּעַמָּיו, שֶׁהוּא כָּל מֵת מִן הֶהָמוֹן שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵעַמּוֹ בִּלְבַד.