ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כ · פסוק ט
כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל. וְהָאוֹת עַל שֶׁאֲנִי מַקְפִּיד כָּל כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּדוּשָּׁה בַּזֶּרַע, שֶׁהֲרֵי עָנַשְׁתִּי מִיתַת בֵּית דִּין אֶת הַמְקַלֵּל הוֹרָיו, שֶׁזֶּה יִקָּרֶה עַל הָרֹב בִּהְיוֹת פָּסוּל בַּזֶּרַע, כִּי אָז הוּא בִּלְתִּי מוּכָן אֶל מַה שֶּׁכָּתוּב ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְכוּ׳״ (משלי א:ח). וְאִישׁ כָּזֶה לֹא יִשְׁמֹר חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כִּי לֹא יְקַבְּלֵם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ כְּלָל.