ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק כ · פסוק ב
אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ. אַחַר שֶׁבֵּאֵר הַכַּוָּנָה הָאֱלֹהִית לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן יִדְמוּ אֵלָיו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְהוֹרָה אוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהֶם תּוּשַׂג הַתַּכְלִית הַמְכֻוֶּנֶת מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה, וְהִזְהִיר מֵהֶפְכָּהּ, דִּבֵּר בְּעֹנֶשׁ הַמִּטַּמְּאִים בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִינֵי טֻמְאוֹת הַמְנַגְּדוֹת לַקְּדֻשָּׁה הַנִּזְכֶּרֶת. הָאַחַת הִיא הַטֻּמְאָה בַּדֵּעוֹת, כְּעִנְיַן הַמֹּלֶךְ שֶׁאָמַר בּוֹ ״לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי״ (ויקרא כ:ג), וּכְעִנְיַן הָאוֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה (ויקרא יט:לא) ״אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם״. וְהַשֵּׁנִית הִיא הַטֻּמְאָה בַּזֶּרַע, וְזֶה בַּעֲרָיוֹת שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה (ויקרא יח:כד-כה) ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ״. וְהַשְּׁלִישִׁית הַטֻּמְאָה בְּמַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת, שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם בְּסוֹף זֹאת הַפָּרָשָׁה (ויקרא כ:כה) ״אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא״. אַמְנָם בְּפָרָשַׁת אֱמֹר דִּבֵּר עַל הַטֻּמְאָה בְּמֵת וְחִלּוּל הַזֶּרַע וְהַמּוּמִין וְהַמְּעִילָה, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם עִנְיָן זוּלָתִי בַּקֳּדָשִׁים בִּלְבַד. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר בַּמֹּלֶךְ וְאָמַר עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן. וְזֶה יַעֲשֶׂה הֶהָמוֹן בְּקַנְאָם לִכְבוֹד קוֹנָם, וְזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה.