ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק יט · פסוק טו
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, וְכָל הַדּוֹמִים לְאֵלֶּה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַחֵלֶק הַנּוֹפֵל בֵּין הַשּׁוֹפְטִים וּבֵין רָאשֵׁי הָעָם, וְהוּא הַשִּׂנְאָה וְהָרְכִילוּת לַמֶּלֶךְ, כְּעִנְיַן דּוֹאֵג וַחֲבֵירָיו שֶׁהִלְשִׁינוּ דָּוִד לְשָׁאוּל (שמואל א כב:ט). וּמִמֶּנּוּ יִמָּשֵׁךְ לַעֲמוֹד עַל דָּמוֹ וּלְהִנָּקֵם וְלִנְטוֹר, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ ״אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָם״ (יחזקאל כב:ט), וְהוֹרָה כְּלָל גָּדוֹל עַל אֵלֶּה בְּאָמְרוֹ.