ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק יט · פסוק ט
וּבְקֻצְרְכֶם. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם. בֵּאֵר שֶׁאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹתוֹ לֵאלֹהִים, רָאוּי לָנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמִמִּינֵי הַצְּדָקָה הֵם לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן. וְזֶה בֵּאֵר בְּאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, כְּלוֹמַר וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם וְכָל אָרְחוֹתַי חֶסֶד וֶאֱמֶת, רָאוּי לָכֶם לִשְׁמֹר מִינֵי הַצְּדָקָה אֵלֶּה הָרְצוּיִים לְפָנַי.