ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק יט · פסוק ב
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת. קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אַחַר שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל לְקַדְּשָׁם לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו), וּבְאָמְרוֹ ״כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים״ (ויקרא יא:מה), וְהִבְדִּילָם מִטֻּמְאַת הַמַּאֲכָלוֹת וְהַזֶּרַע בְּטֻמְאַת הַנִּדָּה וְהַנְּגָעִים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנָּה וּמִטֻּמְאַת הַזָּבָה וְטֻמְאַת הַחֲטָאִים כְּאָמְרוֹ ״מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ״ (ויקרא טז:ל), וּמֵחֶבְרַת הַשֵּׁדִים וְרוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמִטֻּמְאַת הָעֲרָיוֹת כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה״ (ויקרא יח:כד), אָמַר עַתָּה שֶׁהַכַּוָּנָה בְּכָל אֵלֶּה הָאַזְהָרוֹת הִיא שֶׁיִּהְיוּ קְדֹשִׁים, וְזֶה כְּדֵי שֶׁיִּדְמוּ לְיוֹצְרָם כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאַת הָאָדָם כְּאָמְרוֹ ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו), וְזֶה בֵּאֵר עַתָּה בְּאָמְרוֹ.
כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. וְרָאוּי שֶׁתִּדְמוּ אֵלַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה, וּלְהַשִּׂיג זֶה הַהִדָּמוּת בֵּאֵר שֶׁנִּצְטָרֵךְ לִשְׁמוֹר אֶת הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בָּהֶם הִיא לְחַיֵּי עוֹלָם בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּסוֹפָם בְּאָמְרוֹ ״לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ״, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהִתְחִיל לְבָאֵר עִנְיַן כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאָמַר.