ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק י · פסוק יט
הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ. כְּמוֹ ״הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״ (ירמיהו ג:א), ״הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ״ (חגי ב:יב), וְטַעֲמוֹ: אִם הָיָה הָעִנְיָן כֵּן שֶׁהָיוּ אֵלֶּה מַקְרִיבִים חַטָּאתָם שֶׁל חוֹבָה וְאֶת עוֹלָתָם שֶׁל נְדָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם קָדְשֵׁי צִבּוּר לְדוֹרוֹת, וְהָיִינוּ אוֹכְלִים הַחַטָּאת הַיּוֹם בִּהְיוֹתֵנוּ אוֹנְנִים.
הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳. שֶׁנֹּאכַל קָדְשֵׁי דוֹרוֹת בַּאֲנִינוּת, הֲלֹא דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵין אֲכִילַת אוֹנֵן בְּכַוָּנָה רְאוּיָה לְכַפֵּר, כְּאָמְרוֹ בְּקָדָשִׁים קַלִּים (דברים כו:יד) ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״, וְאַף עַל פִּי שֶׁצִּוִּיתָ שֶׁנֹּאכַל בַּאֲנִינוּת אֶת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי שָׁעָה, לֹא יִתְחַיֵּב זֶה בְּקָדְשֵׁי דוֹרוֹת.